תורי הענק במרכזי הקניות וההתנפלות על מוצרי המזון יהיו כנראה אחד מהסמלים הבולטים של משבר הקורונה. למרות האמירות החוזרות ומסרי ההרגעה לפיהם אין מחסור במזון, וגם לא צפוי כזה– עדיין נרשמו תורים אין סופיים ברשתות המזון. מדוע אנחנו חשים צורך להעמיס קניות ולעמוד בתורים הארוכים גם כשאומרים לנו שוב ושוב שיש מלאי מספיק של מזון?

• 1

מדוע אנחנו חשים צורך להעמיס קניות ולעמוד בתורים הארוכים גם כשאומרים לנו שוב ושוב שיש מלאי מספיק של מזון?

• 2

הדבר נובע במידה רבה מאפקט העדר. המשמעות של האפקט היא ביצוע פעולה רק משום שרבים אחרים מבצעים אותה, מתוך תחושת בטן

• 3

אפקט העדר בא לידי ביטוי במידה רבה בגל הירידות הנוכחי בשוקי ההון בעקבות התפשטות נגיף הקורונה

הדבר נובע במידה רבה מאפקט העדר. המשמעות של האפקט היא ביצוע פעולה רק משום שרבים אחרים מבצעים אותה, מתוך תחושת בטן. דפוס התנהגות זה, המחריף בשעת משבר, לא מתחיל ונגמר בקניות בסופר. גם כשזה נוגע להחלטות משמעותיות הרבה יותר ובעלות השלכות רחבות – אפשר לראות פעמים רבות התנהגות עדר שאינה בהכרח רציונלית ועלולה להביא לנזק בדיעבד.

אפקט העדר בא לידי ביטוי במידה רבה בגל הירידות הנוכחי בשוקי ההון בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. כל ידיעה חדשה או עדכון בדבר עלייה במספר החולים גוררים תגובה אגרסיבית, ובחלק מהמקרים אף משיכה של כספים המיועדים לטווח ארוך.

מגפת הקורונה העולמית היא אכן שעת משבר. היא פוגעת במגוון רחב של ענפים, בהם ענפי התיירות, התעופה וכן בבתי הקפה, המסעדות ושאר מקומות הבילוי והפנאי, ומתבטאת בפיטורים של עובדים רבים. אי אפשר להתעלם מההשלכות הכלכליות שלה על המשק, שהיקפן טרם ידוע. חוסר הוודאות בא לידי ביטוי גם בשוק ההון, אשר מגיב בתנודתיות גבוהה. התנודתיות יוצרות לחץ מובן, אך רגע לפני שמבצעים פעולה כזו או אחרת, ניתן להסתכל על אירועים דומים מהעבר ואולי ללמוד מההיסטוריה הארוכה של שוק הון.

משבר הסאב פריים שפקד את ארה"ב בשנת 2008 כדוגמה

אחת לתקופה שוקי ההון חווים אירוע כזה או אחר שמביא לעלייה באי הוודאות, ולפעולות מצד חוסכים ומשקיעים בהתאם. כשמפלס הלחץ עולה, פעמים רבות יש תחושה שצריך לבצע פעולה כלשהי, במטרה לצמצם סיכון. דוגמה שחקוקה היטב בזיכרון היא משבר 2008, במהלכו נרשמו בשוקי המניות ירידות של כ-50%. מי שבחר אז לבצע פעולה ומיהר למשוך את כספו חווה הפסד משמעותי, ולעומת זאת מי שהתמיד והמתין בסבלנות, קצר את הפירות  לאחר מכן.

רמת סיכון יורדת ככל שגיל החוסך עולה

חשוב לדעת שחוסכים שהצטרפו לקרנות פנסיה חדשות בשנים האחרונות, שויכו אוטומטית למודל תלוי גיל שהנהיג משרד האוצר. על פי המודל, ככל שגיל החוסך מתקדם, מסלול ההשקעה שבו נמצא החיסכון הפנסיוני שלו הופך סולידי יותר. מנגד, רמת החשיפה למניות של חוסכים צעירים גבוהה יותר מתוך מחשבה על הטווח הארוך וההשפעה הזניחה של תנודתיות בטווח הקצר על החיסכון הפנסיוני. באופן כללי, גם חוסכים שלא משויכים למודל תלוי גיל יכולים לבצע שינוי במסלול ההשקעה באופן חופשי וללא עלות. יחד עם זאת, כדאי להתייעץ עם בעל רישיון פנסיוני ולבחון את השינוי בהתאם לצרכים הייחודיים של כל חוסך.

בהסתכלות היסטורית ארוכת טווח של עשרות שנים, אפשר לראות מגמה מובהקת של עלייה בשוק המניות. למעשה, מחקרים רבים מצביעים על כך שהסבירות להפסד בשוק המניות יורדת בצורה משמעותית ככל שתקופת ההשקעה ארוכה יותר. עבור חוסכים צעירים, השקעה בפנסיה היא השקעה לטווח ארוך מאוד – לעשרות שנים. שוק ההון מאופיין במגמת עלייה בטווח הארוך, אולם במהלך אותן שנות השקעה ארוכות סביר שיהיו גם משברים. ב-2020 זה משבר הקורונה, ב-2008 זה היה משבר הסאב-פריים, ב-2000 משבר הדוט.קום וכך הלאה. בראיה ארוכת טווח השפעת המשברים הללו אינה מהותית, שכן נטייתו של השוק היא לתקן את עצמו ואף לקבוע שיאים חדשים. לכן, ביצוע פעולות תחת לחץ בחסכונות המיועדים לטווח ארוך, כדוגמת משיכת הכספים או מעבר למסלול סולידי, אולי יביא לאנחת רווחה בטווח הקצר במידה והירידות יימשכו, אך עלול לגרום לנזק משמעותי לחוסך.

המלצה , לפני כל שינוי  או משיכה  מוזמנים להרים טלפון ולהתייעץ עימי

תומר גלס  נייד 052-667-2710